לצורך קיום הובלה משולבת ימית-יבשתית מנקודת מוצא המטען ועד ל יעדו יש לדאוג לקטע הפנים ארצי כמו לקטע הימי. לאחר שבמשך שנים פותח מרכיב הספנות-נמל הגיע זמנו של החולייה הפנים ארצית. במקטע זה הטרמינל היבשתי הוא מרכיב יסודי ותשומת הלב מופנית למה שנקרא "נמל יבש"(נמל יבשתי) – dry port.

מושג זה לא מתאר בדייקנות את הנמל הפנים יבשתי שלעיתים קרובות נמצא על גדת נהר וגם נמל על חוף ים יכול לשמש כנמל יבשתי המחובר באמצעות דוברות ולמעשה יש לנקודות אלה כינויים רבים.  שלושה מאפיינים יש לנמלים אלה:

• טרמינל רכבת או דוברות שהורחב או נבנה
• קיום קשר לנמל ימי באמצעות רכבת, משאיות או דוברות
• קיום שירותים לוגיסטיים שיאפשרו את מעבר המטענים

מיקום הנמל היבש הוא תוצאה של יכולת, יעילות וקיום מערכת רגולציה. נמלים אלה מוקמים על קרקע זולה יחסית במיקום שיאפשר פעילות נרחבת ופיתוח. לנמלים אלה שלוש פונקציות בתוך שרשרת ההובלה:

• נמל לווין של נמל ימי גדול שבו מתבצעות פעולות שלא נדרשות לביצוע בנמל הימי הגדול והיותר יקר כמו אחסון מטענים, אחסון מכולות ריקות, מכס ועוד.

• מקום טעינת ופריקת מטענים והפצתם

• מקום העברת יחידות המטען בין אופני תחבורה שונים

נמלים יבשים מושתתים לעיתים קרובות על עקרון של שיתוף בין מפעיל שירותים ומשקיע מסחרי. בצורה כזאת ניתן ליהנות מיתרונות לגודל של רכישת הקרקע במחיר נמוך יותר ובתנאים מועדפים וכן ממקורות מימון נוחים.

באירופה נושא הנמלים היבשים הוא המתקדם ביותר. ואלה מגשרים בין אופני ההובלה השונים. הובלה בנהרות, הובלה ברכבות, הובלה במשאיות. נמלים רבים מרוכזים בשפך נהר הריין שם ממוקמים שערי היציאה והכניסה העיקריים ליבשת.

לכל נמל יש נמלי לווין המטפלים בתנועת ה-hinterland. בארצות הברית הוקמו נמלים יבשתיים עם פיתוח הרכבות מחוף לחוף בסוף המאה ה-19. אלה הוקמו קרוב לערים המרכזיות המהוות מוקדי צריכה וייצור. באסיה התפתחו נקודות פנים ארציות כדי להקל על זמינות מכולות ריקות לנקודות הייצור.

באדיבות: מכון וידרא לחקר הספנות והתעופה, גיליון יוני 2011